דרגת סיכון
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: degree of risk
1. בהשקעות, מידת
הסיכון השונה המתלווה להלוואות ולהשקעות אחרות מסוגים שונים. מידת הסיכון מתבטאת בגודל
פיזור התוצאות האפשריות סביב
הממוצע. ככל שהפיזור גדול יותר - הסיכון רב יותר.
מדד מקובל לביטוי רמת הסיכון הוא
סטיית התקן. מידת סיכון זו קובעת את ההפרשיות של שערי
הריבית הקיימים למעשה
בשוק. השקעותיו של כל פרט
במשק נעשות לפי דרגת הסיכון ואי-הוודאות שהוא מוכן ליטול על עצמו. כללית מבחינים בשני סוגי סיכון - האחד, סיכון אי-נזילות, והשני - סיכון אי-פירעון. מקובל לראות את איגרות
החוב הממשלתיות, או אלה של פירמות גדולות ומבוססות,
כבעלות דרגת הסיכון הנמוכה ביותר ואת
הצורך באיסוף
מידע על מצב השוק
בקשר אליהן כקטן ביותר.
שיעור הריבית על אלה צפוי אפוא להיות
שיעור התשואה הנמוך ביותר לעומת
תשואה צפויה על השקעות אחרות (כמו מניות,
השקעה במקרקעין או בעסקים).
2.
בביטוח, על פי הגדרת סיכון כאי-ודאות הנוגעת
לאירוע שיש בו כדי להביא נזק או אובדן
כלכלי, סיכון יהיה הגדול ביותר שעה שאי-הוודאות היא הגדולה ביותר. כאשר הסבירות לקיומו של האירוע היא גבוהה מאוד, דהיינו כמעט ודאי שזה יקרה, דרגת הסיכון מסווגת כנמוכה. אם הסבירות לקיומו של האירוע היא כמעט בלתי-אפשרית, דרגת הסיכון היא גבוהה. כלומר,
הדרגה נקבעת לפי
הסתברות האירוע. כאשר חוסר ההסתברות הוא הגבוה ביותר, דרגת הסיכון היא הגבוהה ביותר ולהפך. יש אפוא
יחס הפוך בין דרגת
הסיכון בביטוח ובין האפשרות שאירוע יקרה.