הגנת החקלאות
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: agricultural protection
השימוש במכסים
ובהגבלות סחר לגבי
תוצרת חקלאית במגמה להגדיל את
המחיר בתוך המדינה ובכך לשמור על הכנסות החקלאים. דבר זה יכול שינבע
מהרצון לשמור על הכנסות החקלאים שנוטות לקטון, לשמור על
תעסוקה, או בשל הרצון להבטיח הספקה שוטפת של
חומרי גלם שונים ותוצרת חקלאית כחלק מהביטחון הלאומי.
השדולה החקלאית נחשבת לאחת השדולות החזקות ביותר בעולם. החקלאים ברחבי העולם מקבלים סבסוד המגיע למאות מיליארדים של דולרים בדרכים מגוונות: אם על ידי איסור
יבוא מתחרה או הטלת מכסי מגן, אם על ידי מענקים או על ידי מחיר מסובסד
לקרקע ולמים, אם על ידי כך שהמדינה משלמת עבורם את
הפנסיה או את הארנונה. מספר דרכי הסבסוד רב כמספר המדינות. במשך שנים ארוכות, ניסו המדינות המתפתחות לגבש
החלטה שלפיה מדינות המערב העשירות יורידו את התמיכה בחקלאיהן ובכך יאפשרו למדינות העניות
להתחרות ולייצא מוצרי
חקלאות למערב. אבל המדינות העשירות הכשילו במשך תקופה ארוכה את היוזמה. רק במחצית 2004 הגיעו המדינות העשירות והעניות לסיכום על קיצוץ סובסידיות לחקלאות במיליארדי דולרים ויצירת שווקים תעשייתיים פתוחים יותר.
ההסכם מחייב את המדינות העשירות לקצץ בסובסידיות הענקיות לחקלאים ומאפשר למדינות מתפתחות גישה טובה יותר לשווקים העולמיים. (ראה גם:
אוטרקיה;
מדיניות חקלאית של
השוק המשותף,
סיבוב אורוגוואי.)