הון
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: capital
1.
עושר מוחשי צבור, בידי
יחיד או
פירמה, בנקודת
זמן, המשמש או יכול לשמש כגורם
ייצור, יחד עם
גורמי ייצור אחרים, ליצירת
עושר נוסף או
הכנסה.
התמורה שהון מקבל היא בצורת
ריבית או
תשואה להשקעה, והמארגן, היָזם - בצורת רווחים. לשון אחר: הון הוא
הנכסים - במונחים כספיים - בסחורות,
באמצעי ייצור, בבניינים וכדומה, המרוכזים בידי מישהו ומשמשים לו מקור לצבירת רווחים. בדרך כלל נהוג להגביל את המושג לאותם נכסים, שנועדו לשימוש
לטווח ממושך, התורמים ליצירת רווחים. לכן אין רואים כהון נכסים שאינם מופעלים. ערכו של
נכס הון, שיש בכוחו להפיק
תפוקה בגודל מסוים,
מותנה בערכו של
זרם ההכנסה הבא בשל השימוש בו. לפיכך, הון - במובן של
ערך - הוא
הערך הנוכחי של זרם ההכנסות הצפוי מהשימוש בנכסי הון. למעשה קיימות הגדרות כלכליות שונות למושג ובהתאם לכך מיונים שונים של הנכסים הנכללים בהגדרה, כמו, למשל, הכללה או אי-הכללה של נכסים לא מוחשיים וכדומה.
2.
בישות עסקית, ההון שהושקע
בעסק על ידי בעליו, או בעלי מניותיו, על מנת שהעסק יוכל לפעול. כדי שהמונח יהיה מדויק יותר יש להוסיף לו תואר, לדוגמה - הון נפרע,
הון חוזר, הון
קבוע,
הון עצמי,
הון זר וכו'.
3. אמצעי
המימון לטווח ארוך של פירמה, המהווה את סך כל הנכסים שלו בניכוי
התחייבויות שוטפות. בהגדרה זו התחייבויות לטווח ארוך מהוות חלק מההון.
4. בעגה הפיננסית, שם נרדף
לכסף,
לניירות ערך וכיוצ"ב.