1. כסף או שווה כסף שנתקבל בתקופה מסוימת (תקופת חשבון) בשל פעילות כלכלית כלשהי, כגון מעבודה, ממכירת סחורות או שירותים או מהשקעות בצורת דיבידנד או ריבית; לשון אחר: סך התגמולים המתקבלים במשק בתקופה מסוימת, הנובעים מבעלות על גורמי ייצור כלשהם (קרקע, עבודה והון). בכלכלה ייחודו של המושג לתמורה הקשורה בבעלות על גורמי ייצור בא להוציא מההגדרה תשלומי העברה שאינם ניתנים בשל ביצוע שירותכלכלי. כמו כן לא נכללת בהגדרה התמורה ממכירת נכסים - שאינה אלא החלפה של צורת קניין אחת בצורת קניין אחרת - פרט לרווחים הנובעים מעיסקה זו.
2. בחשבונאות, גידול בהון העצמי הנובע מפעילות העסק; סכום הנכסים שהתקבלו, או ההתחייבויות שחוסלו כתוצאה ממכירת מוצרים או השכרתם, או ממתן שירותים. הגדלת הון עצמי, כתוצאה מהשקעת כסף נוסף על ידי בעלי העסק, איננה הכנסה.
3. מונח המשמש לעתים במקום המונח רווח.