הכנסה קבועה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: permanent income
תיאוריה המתייחסת
להכנסה שנתית רגילה, ממוצעת, שאדם צופה כי תהיה לו במשך מספר שנים. הכנסה זו מכונה גם 'הכנסה תמידית' והיא מורכבת הן
מהכנסה עתידית והן מההכנסה השוטפת, המתקבלת בפועל. רעיון ההכנסה התמידית אומר שלאנשים יש מושג מה יהיו הכנסותיהם הממוצעות
לטווח ארוך. הכנסתם יכולה,
בטווח המידי, להיות שונה מהכנסה קבועה זו, אם יותר ואם פחות (אם כי, לגבי רוב האנשים, ההכנסה השוטפת, בשל סיבות שונות, נמוכה מזו העתידית והם צופים גידול בהכנסתם הריאלית). את שני אלה - ההכנסה השוטפת והעתידית - האנשים מהוונים, כביכול, להכנסה קבועה, המשפיעה על דפוסי
ההוצאה והחיסכון של הפרט. תיאוריה זו, שפותחה על ידי מילטון פרידמן (1957), מנסה למצוא את
הקשר בין הכנסה לבין
תצרוכת - בצורה מקיפה יותר מזו שהוצעה על ידי ג"מ קיינס להסברת קשר זה - ולתת תשובה לתופעה מדוע לאנשים יש נטיות שונות לחסוך ברמות שונות של הכנסה וכיצד הם מתייחסים לכספים שהם יקבלו בעתיד, או שמצויים בידם בהווה אך אינם רואים בהם הכנסה שתתקיים לאורך
זמן (כגון,
עודף כספים המתקבל בגלל הורדה בשיעורי
מס שהם סבורים כי היא זמנית). הטבה בלתי-צפויה כזו, או הכנסת אקראי, מכונה 'הכנסה חולפת' (transitory income). זו אינה משפיעה על מתכונת ה'תצרוכת הקבועה' (permanent consumption) הנקבעת על ידי ההכנסה הקבועה, כאמור, אבל משפיעה על ההוצאה השוטפת. הווה אומר: על פי
תיאוריה זו האדם מתנהג על פי ציפיותיו לגבי מה תהיה
ההכנסה התמידית וכשיש פער בין ההכנסה התמידית לבין ההכנסה השוטפת הוא מתנהג על פי
הציפיות ומתאים עצמו להן.