הלאמה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: nationalization
העברה, פיקוח
וניהול של ישויות כלכליות - יצרניות ושיווקיות - שהיו בעבר בידיים פרטיות, לידי המדינה (או גם, לעתים, לרשות ציבורית אחרת כלשהי). בעת הלאמה יש ומשתלם פיצוי מתאים
לבעלים הפרטיים ויש שלא. במדינות המערב, המניע העיקרי להלאמה הוא למנוע עיוותים הנגרמים על ידי מונופולים (כגון שירותי מים, חשמל, טלפון
ותחבורה) ולהפעילם על פי שיקולים של
טובת הציבור. לעתים מולאמים במדינות אלו גם תעשיות או ענפים
בעלי עניין ציבורי מיוחד; לדוגמה, מכרות, בנקים מסחריים, חברות
ביטוח גדולות, תעשיות נפט וכדומה. בארצות מעוטות
פיתוח ההלאמה מאופיינת בהעברת
נכסים של פרטים שאינם אזרחי הארץ
לבעלות גורם הכפוף ישירות למרותה של המדינה שבתחומה נמצאים הנכסים. בארצות שונות ההלאמה היתה אמצעי לעבור ממשטר של
קפיטליזם לסוציאליזם - אם באופן פתאומי (כמו שהיה בבריה"מ), ואם
בהדרגה (כמו שהיה בבריטניה בתקופת שלטון הלייבור). מבקרי ההלאמה טוענים כי זו מביאה
לחוסר יעילות ומדכאת כל יוזמה אישית. אלה טוענים כי הממשלה היא בעיה
ויוזמה פרטית היא פיתרון אך לא תמיד זה כך והלאמה לא תמיד נובעת מאידיאולוגיה, לםעמים היא כפוייה על הממשלה כפי שמעיד
משבר הסב-פריים בארה"ב שבעיקבותיו הולאמו ענקיות המשכנתאות וענקית הביטוח, בניגוד לתפיסת היסוד השוררת
במשק האמריקאי. יש המשתמשים במונח ההלאמה גם לציון פיקוח הדוק על
ענף מסוים, שבו הממשלה קובעת את ייעודו והתנהגותו לפרטי פרטיו כדוגמת מה שהתרחש
בשוק איגרות
החוב בישראל, שבו בידי הממשלה הייתה שליטה מכרעת על ההיקף, הייעוד
והעלות של הכספים המגויסים באמצעות איגרות החוב. (השווה:
הפרטה.)