העדפת זמן
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: time reference of interest
תיאוריה כלכלית האומרת כי אנשים, בתנאים רגילים, מעדיפים
צריכה בהווה על צריכה שווה בעתיד, שכן להנאה בהווה יש
ערך גבוה יותר מאשר להנאה בעתיד, ומכאן ערך
הזמן של
הכסף. לפי תפיסה זו,
עיקרון זה הוא
הבסיס התיאורטי לקיומם של שערי
ריבית, המייצגים
היוון הכסף במועדים שונים, על פי עקרונות
ההיצע והביקוש לכסף. ככל שההעדפה של תצרוכת מידית גדולה יותר -
שער הריבית יהיה גבוה יותר. בשל העדפת זמן אנשים מוכנים לשלם עבור הזכות
לצורך בהווה, ומאידך גיסא, נותני הכסף דורשים פיצויים עבור הסכמתם לדחות צריכה לעתיד. לשון אחר: עבור
דחיית שימוש מקבלים הדוחים ריבית מאלה שהקדימו את הצריכה. עוצמת ההעדפה נמדדת באמצעות
שיעור העדפת זמן. ואולם העדפת זמן אינה מוחלטת, ולא הכול מסכימים כי היא בהכרח הגורם
לקיום הריבית ויכול שהיא דווקא
התוצאה שלה. האדם תובע יותר משום שבידו הברירה לקבל יותר אם ילווה בריבית את הסכומים המצטברים לזכותו או יגדיל את
החיסכון שלו על ידי הקטנת התצרוכת. כהוכחה לכך שהעדפת זמן אינה הסיבה לריבית טוענים שחיסכון יתקיים גם אם
שיעור הריבית יהיה אפס והוא
מותנה בטעם האישי, בממדי
זרם ההכנסה, בעיתויה ובמידת אי-הוודאות לגבי העתיד.