הַערָכַת נְייָרוֹת עֵרֶךְ
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rating of securities
הערכה של סוגי ניירות ערך שונים המבוססת על תזרים המזומנים העתיד להתקבל. (ראה גם: דירוג ניירות ערך).
הערכה כזו לוקחת בחשבון צמיחת התאגיד, מכירותיו, נכסיו ואיתנותו הפיננסית של התאגיד שהנפיק אותם. ההבדלים בין מניות לעומת איגרות חוב מחייבים גישה שונה בהערכת אלה לעומת אלה שכן השיקולים והקריטריונים להשקעה בסוגים השונים - שונים. למשל: גורם התשואה ניתן, בדרך כלל, להערכה ודאית באיגרת חוב שבה ההכנסות העתידיות ידועות וברורות לחלוטין מראש, מה שאין כן לגבי מניה. איגרת חוב מבטיחה, אפוא, למחזיק תקבולים קבועים ובטוחים בעוד שתקבולי ורווחי מניה מותנים ואינם חד משמעיים. זאת ועוד, אורך חיי המניה הוא כאורך חיי החברה שעה שלאיגרת חוב יש בדרך כלל מועד פרעון בו הוא חדל להיות ערך פיננסי. אי הודאות בנוגע לערכן, תקבוליהן והתנהגותן של המניות, עושה אותן לבעלות סיכון גבוה יותר מאשר איגרות חוב, אך גם לבעלות סיכוי גבוה יותר. בעיקרו של דבר הגורמים המשפיעים על ערכה של מניה הם מסוגים שונים, בהם: מצב השוק עצמו - המושפע מגורמים מקרו־כלכליים - והקשר בין התנהגות השוק להתנהגות המניה הבודדת (שהוא בדרך כלל קשר מובהק) מחד; וטיב השוק, שיטת מסחר, סחירות המניה, הפעילות סביב המניה וכו', מאידך; כמו גם גורמים פסיכולוגיים. כמובן שיש חשיבות לרמת הביצוע של החברה עצמה המתבטא ברמת רווחים ויציבותם; גידול החברה, הניסיון המצטבר בדבר תשלומי דיבידנד, רמת הביצוע של ההנהלה וגורמים אחרים. משקל כל גורם קשה למדידה מדוייקת, מה גם שהחשיבות היחסית שלהן משתנה מידי פעם, או אפילו פועלים לעתים בכיוונים מנוגדים. בארצות רבות קיימים גופים מיוחדים העוסקים בדירוג ניירות ערך על פי המרכיבים השונים (כמו דירוג מעלות).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rating of securities
הערכה של סוגי ניירות ערך שונים המבוססת על תזרים המזומנים העתיד להתקבל. (ראה גם: דירוג ניירות ערך).
הערכה כזו לוקחת בחשבון צמיחת התאגיד, מכירותיו, נכסיו ואיתנותו הפיננסית של התאגיד שהנפיק אותם. ההבדלים בין מניות לעומת איגרות חוב מחייבים גישה שונה בהערכת אלה לעומת אלה שכן השיקולים והקריטריונים להשקעה בסוגים השונים - שונים. למשל: גורם התשואה ניתן, בדרך כלל, להערכה ודאית באיגרת חוב שבה ההכנסות העתידיות ידועות וברורות לחלוטין מראש, מה שאין כן לגבי מניה. איגרת חוב מבטיחה, אפוא, למחזיק תקבולים קבועים ובטוחים בעוד שתקבולי ורווחי מניה מותנים ואינם חד משמעיים. זאת ועוד, אורך חיי המניה הוא כאורך חיי החברה שעה שלאיגרת חוב יש בדרך כלל מועד פרעון בו הוא חדל להיות ערך פיננסי. אי הודאות בנוגע לערכן, תקבוליהן והתנהגותן של המניות, עושה אותן לבעלות סיכון גבוה יותר מאשר איגרות חוב, אך גם לבעלות סיכוי גבוה יותר. בעיקרו של דבר הגורמים המשפיעים על ערכה של מניה הם מסוגים שונים, בהם: מצב השוק עצמו - המושפע מגורמים מקרו־כלכליים - והקשר בין התנהגות השוק להתנהגות המניה הבודדת (שהוא בדרך כלל קשר מובהק) מחד; וטיב השוק, שיטת מסחר, סחירות המניה, הפעילות סביב המניה וכו', מאידך; כמו גם גורמים פסיכולוגיים. כמובן שיש חשיבות לרמת הביצוע של החברה עצמה המתבטא ברמת רווחים ויציבותם; גידול החברה, הניסיון המצטבר בדבר תשלומי דיבידנד, רמת הביצוע של ההנהלה וגורמים אחרים. משקל כל גורם קשה למדידה מדוייקת, מה גם שהחשיבות היחסית שלהן משתנה מידי פעם, או אפילו פועלים לעתים בכיוונים מנוגדים. בארצות רבות קיימים גופים מיוחדים העוסקים בדירוג ניירות ערך על פי המרכיבים השונים (כמו דירוג מעלות).
